קבלת ירושה בגרמניה

אזרחים ישראלים המקבלים ירושה בגרמניה עשויים להתמודד עם הליך מורכב וארוך, הכולל התנהלות משפטית וכספית מול רשויות ומוסדות פיננסיים בשתי המדינות. התהליך מחייב הצגת מסמכים, תעודות, תרגומים ואישורים שונים, הכרת ההליכים המשפטיים והבנה של הדרישות הפורמליות לקבלת זכויות העיזבון. במקרים רבים נדרש ליווי מקצועי מול בתי משפט והרשויות השונות בגרמניה. בנוסף, מימוש הירושה והעברת הכסף לחשבון בנק בישראל כוללים מרכיבי מיסוי ועלויות נוספות.
המאמר שלהלן ידון בקבלת ירושה בגרמניה והדרכים לממש אותה.

עוד יציג המאמר את Wise - חלופה להעברות כספים בינלאומיות, בהתבסס על השער היציג - בדומה לשער אותו ניתן לראות בחיפוש בגוגל.

לדעת עוד על Wise: איך זה עובד בישראל?

האם אזרחים ישראלים זכאים לרשת נכסים בגרמניה?

כן, ישראלים רשאים לרשת נכסים של אזרחי ותושבי גרמניה, בתנאי שיוכיחו את זכאותם החוקית. הוראות החוק הגרמני דנות בהעברת העיזבון מהנפטר ליורשים, ללא קשר לאזרחותם או מקום מגוריהם והזכאות לירושה נקבעת בהתאם לקרבה המשפחתית או לצוואה חוקית של המנוח.

על פי תקנות האיחוד האירופי, העיקרון המכריע בשאלת הירושה הוא מקום מגורי הקבע (habitual residence) של בעלי העיזבון. כלומר, במקרים מסוימים הדין הגרמני חל גם על עזבונות של אנשים שאינם אזרחי המדינה, בתנאי שהיו תושביה החוקיים בעת פטירתם. עם זאת, אם המנוח ביקש במפורש בצוואתו להחיל על עזבונו את דיני הירושה של מדינת אזרחותו, הרשויות במדינת המגורים חייבות לכבד זאת.

במקרה בו הנפטר התגורר בישראל, חל דין הירושה הגרמני רק על נכסים שהיו לו בגרמניה. לרוב נדרש תיאום מול הרשויות בישראל, על מנת שהירושה תקבל הכרה רשמית ותצא אל הפועל.

זכאות לירושה בגרמניה: סדר ירושה חוקי לעומת צוואה¹

באין צוואה המסדירה את חלוקת העיזבון, הדין הגרמני קובע סדר ירושה ברור. בדרגה הראשונה נמצאים הילדים וצאצאיהם, הזכאים לחלקם לפני כל יורש אחר. בן או בת הזוג של הנפטר נהנים ממעמד מיוחד המקנה להם זכאות לירושה לצד הצאצאים, כשחלקם משתנה בהתאם להרכב המשפחה. במקרה שלנפטר אין ילדים – ההורים, האחים והאחיות הופכים ליורשים הבאים בתור. כל דרגה המוגדרת בחוק מבטלת את הדרגות שמתחתיה, באופן שמבטיח חלוקה עקבית וברורה של העיזבון.

כאשר קיימת צוואה תקפה, היא גוברת על סדר הירושה החוקי ומאפשרת למנוח להחליט על דעת עצמו כיצד יחולק העיזבון. יחד עם זאת, הדין הגרמני מעניק לבני משפחה קרובים (ילדים, בן או בת זוג והורים) זכות חובה (Pflichtteil) – כלומר, זכאות לחלק מסוים מהעיזבון גם אם לא הוזכרו בצוואה. זכות זו נועדה למנוע הדרה מוחלטת של קרובים מדרגה ראשונה ולהבטיח להם פיצוי כספי בסיסי.

ההליך לקבלת ירושה בגרמניה עבור אזרחים ישראלים²

אלו שלבי ההליך למימוש ירושה בגרמניה*, גם במצב בו הנפטר התגורר בישראל*:

• קביעת הזכאות – בהתאם לסדר הירושה החוקי או צוואה תקפה, לפי דרישות החוק הגרמני.
• הגשת בקשה לצו ירושה (Erbschein) – מסמך רשמי מטעם בית המשפט לענייני ירושה בגרמניה (Nachlassgericht), המעניק תוקף לירושה.
• תעודת קיום צוואה – במקרים בהם מונה מנהל עיזבון.
• הגשת המסמכים הנדרשים – בצירוף תרגומים וחותמות אפוסטיל, בהתאם לכללים הנהוגים בגרמניה.
• בדיקת המסמכים על ידי בית המשפט ואישור או דחיית הבקשה.

צו ירושה שאושר על ידי בית המשפט מהווה תעודה משפטית לפרטים האישיים של המורישים והיורשים, לחלק בעיזבון של כל אחד מהם ולמגבלות אפשריות על זכויות הירושה. ללא צו ירושה לא ניתן להעביר כספים ונכסים ליורשים החוקיים.

את צו הירושה ניתן להוציא באמצעות עורכי דין, נוטריונים או בעלי מקצוע רלוונטיים מורשים אחרים בגרמניה, מבלי שהמבקש יצטרך להופיע אישית בבית המשפט. בעלי המקצוע יכולים לסייע בהכנת המסמכים הנדרשים, בדיקת הצוואה, אימות זהות היורשים, עריכת שומות לנכסים, תרגומים נוטריוניים והגשת הבקשה לבית המשפט.

המסמכים הנדרשים להוצאת צו ירושה בגרמניה³

להגשת הבקשה לצו ירושה בבית המשפט יש לצרף את המסמכים הבאים:

• תעודת פטירה של המנוח.
• צוואה או חוזה ירושה (Erbvertrag), אם קיימים.
• הוכחות לקרבה משפחתית לנפטר כתעודת לידה או תעודת נישואין.
• תעודת זהות או דרכון של המבקש.
• פרטים של קרובי משפחה מדרגה ראשונה של המנוח, בצירוף מסמכים כתעודות פטירה, הודעות ויתור על ירושה או פסקי דין על גירושין.
• שאלון רשמי מלא וחתום על ידי המבקש.

ייתכן שיידרשו מסמכים נוספים בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה. בנוסף, על המבקש להצהיר כי כל המידע שהוגש הוא נכון, לפי מיטב ידיעתו.

את המסמכים יש להגיש בצירוף תרגום נוטריוני לגרמנית. התרגומים חייבים להיערך על ידי מתרגמים מוסמכים ולהיות נאמנים למקור (beglaubigte Übersetzung). לחלופין, ניתן להכין תרגום עם אישור נוטריוני בצירוף חותמת אפוסטיל של בית משפט ישראלי המוסמך לטפל בתיק, או של מתרגם המוסמך לכך בגרמניה.

הוצאת צו ירושה באמצעות שגרירות גרמניה בישראל⁴

שגרירות גרמניה בתל אביב מאפשרת להגיש באמצעותה בקשה להוצאת צו ירושה בצירוף כל המסמכים המפורטים לעיל. אם התיק כבר מטופל בבית משפט לענייני ירושה בגרמניה או על ידי רשות אחרת, יש למסור את כתובת הגוף המטפל ואת מספר התיק או האסמכתא. אם קיימת צוואה שכבר אושרה על ידי בית משפט ישראלי או הרשם לענייני ירושה, יש לצרף את העתק פתיחת התיק ואת ההחלטה בנדון.

השירותים השונים מלווים בעמלות בהתאם למפורט באתר השגרירות.

ויתור על ירושה

החוק הגרמני מתיר ליורשים חוקיים להסתלק מזכויותיהם בעיזבון תוך שישה שבועות מאז היוודע להם דבר זכאותם. הוויתור נעשה באמצעות הודעה הנמסרת לבית המשפט לענייני ירושה המוסמך לטפל בעניין. את אימות החתימה על ההודעה ניתן לעשות בשגרירות גרמניה בישראל.

מס ירושה בגרמניה⁵

גרמניה אינה ממסה ישירות את עזבונות הנפטרים, אולם היא מטילה מס על הון ונכסים העוברים לחזקת היורשים. החוק חל על כל סוג של העברת נכסים, כולל כספי ביטוח חיים לאחר פטירה - בתנאי שהמנוח או היורש נחשבים תושבים לצורכי מס בגרמניה.

החוק הגרמני מגדיר שלוש מדרגות מיסוי, בהתאם לרמת הקרבה של היורש למנוח:

מדרגה I: בני/בנות זוג, ילדים, הורים, סבים/סבתות ונכדים.
מדרגה II: אחים/אחיות, אחיינים, חותנים וגרושים.
מדרגה III: כל יתר היורשים.

ההבדל בין המדרגות השונות מתבטא בשיעור המס עצמו ובסכום הפטור הבסיסי:

שיעור המס הסופי בכל מדרגה תלוי בגובה היתרה לאחר ניכוי הפטור, בהתאם לטבלאות מס הירושה ופטורים אפשריים אחרים.

קבלת הירושה חייבת בדיווח לרשות המס בגרמניה (Finanzamt). בתום ההליך הנישום מקבל הערכת מס רשמית (Steuerbescheid) ודרישה להעברת התשלום תוך זמן מוקצב.

מומלץ להסתייע ביועצי מס (Steuerberater) מקומיים המתמצאים בחקיקה ובהליכים, ויכולים לשמש כאנשי קשר מול הרשויות.

האם חייבים לשלם מסים בישראל עבור ירושה בגרמניה?

לא, בישראל אין מס ירושה וגם לא מס עיזבון על נכסים בארץ או בחו"ל. עם זאת, קיימת חובת דיווח על הירושה לרשויות בישראל. ייתכן שבעתיד יחולו תשלומי מס שבח או מס רווחי הון עבור נדל"ן או נכסים פיננסיים שהתקבלו בירושה.

עם Wise אתה יכול להיות רגוע ובטוח: תמיד תקבל את התעריף היציג בעת ביצוע העברות כספים בינלאומיות

לקוחות המעוניינים לבצע העברות כספים בינלאומיות יכולים לחסוך כסף על ידי שימוש ב-Wise, המאפשרת לקבל דרכה כסף בישראל.
השערים היציגים בהם משתמשים הבנקים כדי להעביר ביניהם מטבע זר נחשבים לטובים ביותר. רוב הבנקים הישראלים תומכים בתשלומים בינלאומיים. עם זאת, שכיח שבהעברות בינלאומיות הם מוסיפים עמלות לשער היציג וכך גורמים ללקוח לשלם יותר.

Wise משתמשת בשער היציג בכל העברה. המשמעות היא שהלקוחות מקבלים תעריפים טובים יותר עבור העברות בינלאומיות לעומת אלו שמציעים להם הבנקים, ויכולים לדעת מראש כמה ישלמו על כל העברה.

העברת כספי ירושה לישראל באמצעות Wise

כשצריך לבצע העברות כספים בינלאומיות, מומלץ לנסות את Wise.
Wise משתמשת בשער החליפין היציג – אותו שער המופיע בחיפוש בגוגל. שער החליפין היציג נחשב לשער הוגן המשקף את ערכי השוק. הבנקים משתמשים בהעברות כספים ביניהם. עם Wise ניתן לדעת לפני ביצוע ההעברה מה תהיה העמלה שתשולם ומה הסכום שהמוטב יקבל.

עלויות נלוות לקבלת ירושה בגרמניה

• אגרות עבור הגשת בקשה והוצאת צו ירושה בבית משפט בגרמניה. האגרות נגבות בהתאם להתפתחות ההליכים וגובהן תלוי בשווי העיזבון. העלות הכללית עשויה להגיע לכמה מאות אירו ואף יותר.
• שכר עורכי דין ונוטריונים עבור ייצוג בבית משפט, ייפויי כוח, ייעוץ משפטי, עריכת הסכמי יורשים או רישום נכסים. העלות עשויה להשתנות בהתאם למורכבות התיק ולגובה העיזבון.
• תרגום מסמכים רשמיים כתעודות לידה, פטירה ונישואין – וכן צווי ירושה, צוואות שנכתבו בארץ וחוזים בין היורשים. עלות כל תרגום תלויה בסוג המסמך ובמורכבותו.
• חותמות אפוסטיל המאשרות שמסמך ציבורי שהונפק במדינה מסוימת הוא מקורי ואמין וניתן להשתמש בו במדינה אחרת. בישראל מונפקת החותמת על ידי משרד החוץ, ולעתים באמצעות בית המשפט. נכון ל-2025, האגרה עבור השירות עומדת על 40 ש"ח עבור כל מסמך.
• אגרות שגרירות גרמניה בישראל – במקרה שיש צורך להשתמש בשירותיה.
• הוצאות רישום נכסים: אם העיזבון כולל נדל"ן יש להוסיף עמלת נוטריון (כ-1.5% משווי הנכס) ואגרת רישום במרשם המקרקעין הגרמני (Grundbuch).
• עמלות העברות כספים מגרמניה לחשבון בנק בישראל, בתוספת עלויות הנובעות משער המרת המטבע.

ייתכנו עלויות נוספות בגין משלוחים בינלאומיים, העתקות מסמכים, אימות חתימות, פגישות עם נציגי בנק ועורכי דין, הוצאות נסיעה ולינה וכן עבור תרגומים נוספים, אם המסמכים דורשים התאמה ספציפית לגרמנית.

ירושה בגרמניה – טיפים והמלצות

בעת מימוש ירושה שהתקבלה בגרמניה מומלץ:

• לבדוק ולאמת את פרטי הירושה.
• לוודא שכל המסמכים נכונים ומעודכנים, כולל הצהרות ויתור והסכמים בין היורשים.
• לערוך שומה מפורטת של נדל"ן ונכסים פיננסיים הכלולים בעיזבון.
• לזהות את כל היורשים החוקיים ולוודא שהם נכללים בצו הירושה.
• לשכור את שירותיהם של עורכי דין, נוטריונים, שמאים ויועצי מס גרמניים – בהתאם לצרכים הספציפיים של התיק.
• לבדוק את כל החובות וההוצאות הכרחיות לפני חלוקת הירושה.
• לרשום את כל הנכסים באופן מסודר על שם היורשים.
• למצוא שירות העברת כספים אמין ומשתלם.

על היורשים להיערך להליך מורכב שעשוי להיארך חודשים ארוכים – בהתאם לסוג העיזבון ונסיבותיו. התנהלות נכונה ומושכלת עשויה להקל על התהליך ולעתים אף להוזיל את עלותו.

קבלת ירושה בגרמניה דורשת תכנון מוקדם וסבלנות, מצריכה פעולות משפטיות ומנהליות שונות ומלווה בהוצאות לא מעטות. בדיקה קפדנית של המסמכים והבנה של ההליכים עוזרות למנוע עיכובים וסיבוכים ומאפשרות את מימוש הירושה בצורה מסודרת וחלקה.

לצורך העברות כספים בינלאומיות יכולים כיום לקוחות ישראלים להשתמש בשירותים הפיננסיים של Wise, המאפשרת המרת מטבע לפי השער היציג וללא עלויות נסתרות. כך ניתן לדעת מראש בדיוק כמה משלמים לפני ביצוע העברת הכספים, ללא הפתעות לא נעימות.⁵

העבירו כסף עם Wise!

מקורות:

1. דיני הירושה לפי הקודקס האזרחי הגרמני.
2. הליך הוצאת צו ירושה (Erbschein) בגרמניה.
3. המסמכים הנדרשים להוצאת צו ירושה.
4. הוצאת צו ירושה באמצעות שגרירות גרמניה בישראל.
5. מיסוי על ירושה בגרמניה.
6. היכנסו לאתר Wise, קראו את תנאי השימוש והתרשמו מהתעריפים האטרקטיביים.